אריק סמית יליד דרום אפריקה ממוצא אנגלי-אירי. בוגר האקדמיה לאמניות בפרטוריה. זכה בפרס בין-לאומי על עבודה גראפית בארה"ב ופרס הצייר המצטיין בתחרות לאומית בדרום אפריקה.
לישראל הגיע ב-1964 בעקבות השחקן יוסי גרבר. תחילה עבד כמעצב גראפי ומעצב תערוכות וחלונות ראווה. עבודתו הראשונה בתיאטרון הישראלי הייתה לצדו של צייר התפאורות תיאו אוטו בהצגת תיאטרון חיפה 'חלום ליל קיץ', בהמשך יצר בובות בדמויות של חיות בגודל אדם, למחזמר 'פיטר פן' בכיכובה של גילה אלמגור. באותה תקופה נפגש עם הבובנאי ד"ר פאול לוי, שהקים בארץ את תיאטרון 'להקת העץ' וזכה להצלחה. משיחותיו עם ד"ר לוי, למד שלקיים תיאטרון בובות, הפועל בקביעות וברמה גבוהה, זו משימה בלתי אפשרית. אז העתיק אריק את מקום מושבו לאנגליה וחזר ארצה כאשר נפתחה האפשרות להקים תיאטרון בובות משלו.
תיאטרון 'בובות העץ של אריק' העלה הצגות בהן שולבו כל סוגי הטכניקות של הפעלת הבובות (בובות חוטים, בובות מוט, בובות כפפה, תיאטרון שחור ושילוב של שחקנים עם הבובות על הבמה). השחקן יוסי גרבר ביים את ההצגות. התיאטרון פעל תחת ניהולו של תיאטרון יובל. האגודה לקידום תרבות התיאטרון לילדים ולנוער (לימים, תיאטרון אורנה פורת) שהזמין מדי שנה הפקה חדשה ואמנות לעם שתיווכו את הפצת ההצגות ביישובים ברחבי הארץ, אפשרו לקיים להקה קבועה של בובנאים, רובם בובנאים-עולים ביניהם רעיה ואיליה ברנדמן, בלה שקאטוב, יצחק ואסתר פקר, יוסטין גראד ועוד.
במשך כעשור הפיק התיאטרון את ההצגות 'פטר והזאב', 'קרנבל החיות', 'מלכת השלג', 'הזמיר מארץ סין', 'הקוסם מארץ עוץ' (בשתי גירסאות, אחת מהן כמחזמר עם מוסיקה של דובי זלצר), 'הגמד המכושף', 'הנסיכה והרועה', ו'בומבה גץ'. לפסטיבל ישראל יצר ב-1979 את האופרה 'האיטלקיה באלג'יר' ומאוחר יותר את המופע המוסיקאלי 'בובה-מה'.
בשנות השבעים היה בין יוצרי הסדרה המיתולוגית 'הצריף של תמרי' בטלוויזיה הישראלית. הסדרה הפכה לפופולארית ובעקבותיה הופקה גרסה בימתית (ומאוחר יותר גם תקליט וסדרת ספרים). יוסי גרבר שיחק את 'תמרי הנגר' לצד הבובות 'בלעם החמור', איזמרלדה החתולה' ו'צבי הצב'. התיאטרון התארח עם קטעים מתוך המופעים בתוכניות טלוויזיה רבות.
ב-1978 הוזמן התיאטרון למינכן שם צילמה הטלוויזיה הגרמנית את ההצגות כסדרה בת 6 פרקים ששודרה לרגל חג המולד בארצות דוברות הגרמנית. ב-1979 בלונדון, ייצג התיאטרון של אריק את ישראל בפסטיבל בין לאומי במלאות 50 שנה לאונימ"ה (ארגון בינלאומי לתיאטרוני בובות) וזכה לביקורות נלהבות. התיאטרון סייר גם ברחבי ארה"ב (1980) בדרום אפריקה (1981). בארה"ב קבע מבקר התרבות של ה'וושינגטון פוסט': "קסמי הלהקה, מוגשים בצורה מקסימה, שופעת דמיון ומקצועית מאד".
משבר אמון מקצועי גרם לכך שאריק עשה כל שביכולתו להיפרד ממשרדי ההפקה וההפצה הפרטיים, ולקבל חסות של גורמים ציבוריים אולם מהלך זה הוביל לסגירת התיאטרון. בסיועם של שלמה להט - ראש עיריית ת"א ונאווה דיסנצ'יק - יועצת ראש העיר, הוקם התיאטרון מחדש ב-1987 תחת השם 'תיאטרון הבובות של אריק' באודיטוריום דוהל - מרכז האמניות בשכונת התקווה שבת"א. בשנים הבאות, נוספו לרפרטואר התיאטרון ההצגות 'אגדות אנדרסן', 'הקרוסלה הקסומה', 'חלומות גנובים' וגרסה מוסיקלית חדשה ל'קוסם מארץ עוץ'. בפעילויות השיא שלו קיים התיאטרון כעשרים הצגות בחודש באולמות של 700 עד 900 מקומות. על פועלו זה זכה אריק סמית בפרס 'כינור דוד' ובפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית ת"א, על תרומתו הייחודית ורבת השנים בתחום תיאטרון הבובות.
כמעצב פנים, עיצב אריק מקומות בילוי ידועים כ'מנדיס' באילת, בתל אביב וברודוס את מסעדות 'ינג-יאנג' בת"א, 'תל אביב הקטנה' ועוד. אריק עיצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון הקאמרי (בין היתר, למחזמר 'המלך ואני'), לתיאטרון הבימה, לתיאטרון חיפה, לתיאטרון של גיורא גודיק, לבית לסין, לתיאטראות פרטיים, ללהקת המחול 'בת דור' ולאירועים חד פעמיים.
אריק סמית צייר בשמן ובצבעי מים והציג במספר תערוכות. כמה מציוריו הוצגו ונמצאים בחו"ל.
בעשור האחרון לחייו החל לבנות בובות לגרסה מקוצרת של האופרה 'חליל הקסם', למד להשתמש בתוכנות מוסיקה ואנימציה וניסה להחיות את ההצגות במדיה הדיגיטלית. הוא חלם לחזור לדרום אפריקה, ארץ הולדתו, יחד עם הבובות והאביזרים ולהקים שם מחדש את התיאטרון, ואף שכר מכולה לצורך כך - אך לא זכה להגשים חלום זה. ב-2016, בגיל 76, נפטר אריק סמית ממחלת הסרטן.
תערוכה שמינית בסדרת 'הגירת הבובות' | אוצר: אילן סביר | שיפוץ ושיחזור הבובות: שלי פרידלנד, אירינה ליצקי | עוזר מחקר ומיון: מנור חקק | עיצוב גרפי: שירה סופר | הבובות נתרמו למוזאון ע"י איבון ונוויל סמית, אחותו ואחיו של אריק סמית | תודה לדב בן דב | פתיחת התערוכה: יולי 2017
